לפני מספר שנים, “אילצה” אותי “בשורת שפר” לקחת את העט ולהתחיל לכתוב. “בער” לי לתת אותה במתנה לכל האימהות של ילדי ישראל. הייתי חייבת לספר שיש דרך אופטימית, אמיתית ושפויה לגדל ילדים. הרגשתי שאני מוכרחה לומר להן שאמנם זה לא תמיד מתאפשר או קל, אבל הידיעה שקיימת דרך ברורה והגיונית, בה הלכו אימותינו מעולם, מרגיעה ומחזקת, לאין ערוך. לא חשבתי כלל שאני יודעת לאחוז בעט אבל מכיוון ש”לא הייתה לי ברירה”, פשוט ישבתי והתחלתי לכתוב. המילים כמו יצאו מאליהן אל הדפים ונדהמתי שוב לגלות עד כמה אדם לא מכיר בכוחותיו.
לא כתבתי שום דבר משלי. את כל שידעתי למדתי ועדיין לומדת, ממורתי, גב’ יעל אליצור תחי’, שעומדת בראש מרכז שפר. משנתה הסדורה והמעמיקה, שקיבלה ממורתה, גב’ בלהה שפר, שינתה את חיי, על מעגליהם השונים ועל כך אני אסירת תודה לעד. את הפרק העוסק בכיבוד הורים, רשמתי ברובו על פי דבריה של הרבנית אהובה צוקרמן תחי’ ועל כך תודתי העמוקה. תודה אחרונה וראשונה אני חבה לקדוש-ברוך-הוא שזיכני בכל אלה.
אסופת המאמרים שלפניכם פורסמה במגזין ובאתר האירגון “הידברות”, תחת מדור “חינוך בזוווית אישית”, בין השנים 2011-2014. אסופת המאמרים אינה סיכום של גישת שפר. זהו מקבץ אישי של תובנות, מחשבות, וחוויות ברוח הגישה, שהעלתי על הכתב, בתפילה “שלא תבוא תקלה תחת ידי” והרעיונות יהיו מדויקים, מבוררים דיים ומכוונים לאמת. חשוב לדעת – השתתפות בחוג-הורים היא הדרך היחידה להבין וללמוד את גישת שפר. הספר מהווה רק “טעימה” לפני חוג וחיזוק לאחריו.
המאמרים, אשר כתובים כפנייה לאימהות, אך נכונים בכל עניין כמובן גם לאבות, מובאים בצורתם המקורית ולכן ייתכן שחלק מהתכנים נשנים ומובאים שוב בכמה מקומות. התגובות החמות הביאו אותנו להוציא אותם לאור באסופה.
אני תפילה שהמילים יביאו אור, שמחה ושקט לבתי ישראל.
