אף פעם לא כועס | חכמים לקטנים

לִפְנֵי הָרְבֶּה שָׁנִים גָּר בִּירוּשָׁלַיִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהִתְוַכֵּחַ תָּמִיד עִם אֲנָשִׁים וְגַם רָב אִתָּם.

יוֹם אֶחָד הִתְגָּרָה הָאִישׁ הַזֶּה בַּחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַרְגִּיז כָּל אָדָם, אֲפִלּוּ אֶת הִלֵּל, נְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִין בְּיִשְׂרָאֵל.

"לְהַרְגִּיז אֶת הִלֵּל?!" הִתְפַּלֵּא חֲבֵרוֹ, "אֶת הִלֵּל אִי-אֶפְשָׁר לְהַכְעִיס.

הוּא אַף פַּעַם לֹא כּוֹעֵס."

הָאִישׁ חִיֵּךְ וְאָמַר בְּלִגְלוּג: "אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁאֲנִי אַצְלִיחַ לְהַרְגִּיז אוֹתוֹ, וְהוּא יִכְעַס."

"אֲנִי לֹא מַאֲמִין…" אָמַר הֶחָבֵר.

סיפור ראשון מִסִדְרַת 'חֲכָמִים לִקְטָנִים